נסיך שלי:
אני לא מאמין אחי שכבר עבר יותר משבוע מאז שהלכת מאיתנו ושאתה לא חוזר- אני באמת כל בוקר חושב שהיום תגיע כאילו יצאת לרגילה או משהו ושאתה צריך לבוא אבל איכשהו זה לא קורה ואתה לא נמצא פה איתי- דבר שנראה לי מהיום הראשון של הטירונות. זה הרי תמיד היה ברור מאליו שתמיד אנחנו ביחד לא משנה איפה או מתי.
כבר יותר משבוע כל לילה לפני שאני נרדם אני חושב עלייך על איך שהייתי רוצה שנישן שוב ביחד כמו בלילה שלפני התאונה שכל המיטות שבחדר היו פנויות אבל עדיין זה לא שינה את זה שנלך לישון ביחד, ושאנשים נכנסו לחדר ראו מיטה עם ארבע רגליים ישר אמרו:”נו ברור- דור ודורון”.
אהוב שלי. אני לא אשכח אותך בחיים.
הכרנו רק 7 חודשים אבל מהשנייה הראשונה היה בינינו קליק וישר נהיינו החברים הכי טובים וזה הרגיש הכי טבעי כאילו אנחנו כבר מכירים 10 שנה. לא סתם התחברתי אלייך- בעצם זה לא כזה קשה, היית ילד מדהים שתמיד עזר לכולם, חבר טוב, ילד מצחיק עם חיוך שכובש את כולם ואי אפשר שלא להתאהב בך משנייה הראשונה.
הייתי אצלך בבית, פגשתי את המשפחה שלך, וכמו שהם זכו לילד כמוך אני רוצה שתדע ובטח אתה יודע את זה שגם אתה זכית במשפחה מדהימה, שאוהבים אותך המון ובאביב שגם כבר יצא לי לפגוש כמה פעמים ושיחקת אותה אחי.
אח יקר שלי, תהיה בטוח שבלעדייך זה כבר לא יהיה אותו דבר ושכולם לא מפסיקים לחשוב עלייך ולדבר על כמה אתה חסר לכולם-“הילד עם החיוך”. זה תמיד הצחיק את כולם והעלה לכולם את המצב רוח גם בזמנים הכי קשים.
רציתי שתדע עוד משהו- אני יוצא לקורס מפקדים רק שעכשיו אני לא יכול להגשים את החלום שלנו שנהיה מפקדים ביחד לנוב 12 אני אתה והכהני וזה כבר לא שווה בלעדייך, אבל תדע שתמיד תהיה שם אצלי בלב לאורך כל הדרך.
שמור עלינו מלמעלה,
אני אוהב אותך, מתגעגע
ולא אשכח אותך בחיים נסיך שלי.
דורון גור.
————————————————————————————————-
דור
יצא לי להכיר הרבה חיילים במהלך השירות שלי, אבל באמת שאתה היית אחד החיילים הכי שמחים וחייכנים שהכרתי. תמיד חיובי, תמיד עם מוטיבציה, תמיד צוחק, ולכן גם השפעת על הסביבה בכל מקום, ואיפה שאתה היית, היה יותר שמח. לא צריך לציין שגם היית חייל מקצועי, רציני ומוכשר בתפקידך.
אתה בין החיילים הראשונים שהכרתי בסוללה, ומיד התחברתי ונקשרתי אלייך, אגב, אתה היחיד שבחרתי בתור נאמן בטיחות, כל ה-5 האחרים נתתי למפקדים לבחור (כי רציתי אותך קרוב אלי).
לא אשכח את השיחות עם המורים המשותפים שלנו (עולם קטן…), וגם כל מורה שדיבר עליך, אמר כמה אתה טוב ומוכשר, וילד שכולם אוהבים, וכולם צפו לך עתיד מזהיר.
דור, אני מקווה שהספקת ליהנות מכל מה שעשית, מקווה שהספקת לחוות, ומקווה שהבנת כמה אנשים סביבך אוהבים אותך, ואני ביניהם.
אני יודע שאני לא אשכח אותך לעולם, תמיד יהיה לך מקום אצלי, ותלך איתי לכל מקום.
קשה להיפרד, אני רק מקווה שאולי אתה כן רואה אותנו ושומע אותנו, בכל מקרה, אנחנו תמיד חושבים עליך!
באהבה גדולה, והרבה געגועים
תומר גפני
סמסר”ל הרקולס
————————————————————————————————-
דור ג’אן
אני לא אודה במילים. אני מודה קשה לי, אני לא אשקר לך אני עדיין נזכר ברגעים האחרונים שלנו ביחד בסיור.
העיניים שלי מוצפות בדמעות. כמובן שלא אשכח את הרגעים שלנו ביחד , קורס קשר, !!!
אני אוהב אותך, אני מתגעגע, לא אשכח!!!
שמך תמיד ילך לפניך.
רועי מור, חבר לצוות
————————————————————————————————-
סיפורים מפיו של זאיר – מפל”ג (מפקד פלגה) של דור
– דור היה קשר מוכשר מאוד. בין הטובים והיחידים שאפשר לסמוך עליהם. פעם אחת הם היו באימון בשדה והיתה מלא עבודה. דור רץ בין הציוד הלוך ושוב וטיפל בהכל בעוד ששאר הקשרים לקחו את הזמן. באיזשהו שלב דור התעצבן, התיישב לאמר שדי, מספיק – נמאס לו. זאיר לקח את ידו של דור ואמר – ”דור לא מתאים לך לוותר”.
ואללה, שניהם רצו יד ביד בין המיכשור ודור סיים את תפקידו בכבוד.
– דור קיבל את רצועת הנשק של המפקד
– המפקד תומר שם לו את הסמל יחידה בטקס
– דור היה משחק אותה ”פעור”. הוא היה אומר הערות ”פעורות” למפקדים שלו בכוונה. תמיד היה לו חיוך ענק על הפנים שאי אפשר היה לכעוס עליו, חיוך כובש שתמיד גרם למי שמולו לחייך בחזרה.
– כשהחיילים הרגיזו את זאיר – הוא היה ניתן נותן להם ”כאפה” על היד. גם כשדור קיבל ”כאפה” – הוא חייך. תמיד חייך.
– יום אחד דור ישב בגיפ והתפנן. כולם אמרו ”מה נסגר עם הטוראי הזה שמתפנן?”. אחרי כמה דקות נשבר לסמל המכט”ג ציוד וכולם ניסו לתקן אותו. דור ירד מהג’יפ בשקט, התעסק עם הציוד השבור שתי דקות ותיקן אותו בשיא המהירות. כולם היו בשוק. דור חזר בסטייל בחזרה לג’יפ, התיישב בג’יפ, כולם הסתכלו עליו, ומאז לא אמרו לו כלום. הוא ישב כמו פז’מצ’ק (מלא פז’ם) בג’יפ וקיבל כבוד מהסמלים במפל’ג.
– זאיר צבע את כל החיילים לפני המסע. דור אמר ”אין מצב שאתה צובע אותי”. אחרי שזאיר צבע את כל החיילים הוא אמר ”איפה דור?”. הוא קלט את דור מתחבא מאחורי העץ. הוא נתן פקודה לשני חיילים לתפוס את דור והם תפסו אותו והביאו אותו לזאיר. זאיר תפס לו את הפנים וצבע אותם.
– במבחנים דור תמיד הוציא מעל 95. זאיר הבטיח לסוללה שמי שמוציא מעל 95 מקבל פרס. דור היה מרוקן לו את ארון הפרסים. פעם אחת דור קיבל 80 במבחן. במשך שבועיים הוא שיגע את זאיר, רדף אחריו לכל מקום ”רוצה מבחן חוזר”. אחרי שבועיים זאיר נשבר ונתן לו חוזר. בחוזר דור קיבל 95 וגם פרס. 🙂
————————————————————————————————-
לדור
כל כך קשה להגיד במילים מה שאני מרגישה בלב, לא היית סתם חייל בצוות, היית ז’אן הפעור שתמיד שמח ומחייך, ובעקבות כך מיניתי אותך לאחראי חיוכים בסוללה, ושחושבים על זה ביצעת את תפקידך כראוי: תמיד גרמת לכולם בסוללה לחייך כי פשוט כולם נהנו בקרבתך וצחקו מהשטויות שלך.
היית ז’אן שתמיד צחקתי על השירים שאתה שומע ומזמזם אבל בעצם גם אני שומעת.
היית ז’אן שכבר בטירונות לא הפסיק להצחיק אותי שנדבקתי לשיר hangover בגללך וזו הייתה הבדיחה של כל הצוות.
היית ז’אן שתמיד שהיה צריך מישהו שיקח אחריות ויגרום לכולם לעמוד בזמן או להתחיל לעבוד, אתה היית לוקח יוזמה וסוחף אחריך אנשים.
היית ז’אן שתמיד צחקתי עלייך שלא פגעת בזבוב.
ז’אן קשה פה לכולם בלעדיך, הצוות פשוט לא שלם בלעדייך.
אף חייל לעולם לא יתפוס אצלי את המקום שלך ואני אזוכר אותך ואת החיוך שלך לתמיד.
חבל לי שלא יצא לי לדבר איתך ואיכשהו להגיד לך כמה אני גאה בך ואיך אני תמכתי שאתה תצא לקורס מפקדים כי זה פשוט מתאים לך ואתה יכול להשפיע על הרבה.
ז’אן היקר, תדע שיש לך משפחה מדהימה וחזקה שחבל שהכרתי אותם בנסיבות האלה, ויש לך חברים חזקים שאוהבים אותך, וכל הסגל שמעריץ אותך ומתגעגע המון.
ז’אן, אני רואה תמונות שלך ולא מאמינה שזה הכי קרוב שאני אראה אותך, אבל תדע שכולנו פה מתגעגעים מלא ולא נשכח לעולם!
איפה שלא תיהיה אני בטוחה שאתה עכשיו מחייך בחיוך הזדוני שלך ועושה שמח לכולם ומקווה שאתה לא שוכח אותנו פה למטה שאוהבים אותך המון.
במלא מלא געגועים ואהבה,
המפקדת שלך לנצח, צוות 3
מאי ברכולץ
————————————————————————————————-
דור היקר:
כבר יותר משבוע עבר וזה עדיין לא נתפס!
אני עדיין זוכר את החיוך הבלתי נשכח הזה, ואת כוח השטות(והפסיכות) שתמיד העלתה את החיוך על הפנים שלנו.
אני מניח ששום מכתב או אפילו ספרון כזה לא יכול להנציח בנאדם מיוחד כמוך, אתה מוכשר וחבר טוב ואני עדיין זוכר איזו שמיכה שהעברנו ביחד בש”ג אחרי יום שלם של קריעת תחת עם הרק”מים בזכותך לא נרדמתי כי על פעם שעצמתי עיניים התחלת לצעוק עליי.
אני מקווה שאת המנוחה שלך אתה תמצא שם למעלה,
ואני מקווה שהמשפחה שלך תלמד לחיות שוב עם תמיכתך הלא כ”כ מוחשית, תשמור עליהם בשבילנו.
אוהב אותך חבר יקר, פרלמן.
————————————————————————————————-
דור אחי היקר!
וואלה אני עוד זוכר את היום הראשון שהתגייסתי וראיתי אותך בטרום, סגור כזה ביישן ולמזלי באנו שנינו מ-HARL5 לנמר ומאז פשוט החיוך הענק הזה לא ירד מהבוקר עד הערב.
אני פשוט עוד לא מבין שאתה לא פה במסלול המוצב שלנו וכבר ששבוע וחצי אני באמת לא מעכל מה הלך באותו יום שישי, אני עוד זוכר שתרגלתם דברים וצחקתי על ההגזמות שלכם והיום קשה לי לחשוב בגלל שצחקתי. אז אתה אחד האנשים שבאמת אני הכי הערכתי במסלול הזה, אוהב ומתגעגע אלייך מאוד.
נחמני.
————————————————————————————————-
לג’אן
החיוך שלך זה מה שאני הכי זוכר ממך, איך כל פעם שחייכת את החיוך הממזרי שלך לכולם נהיה חיוך על הפנים. רוצה שתדע שתמיד אהבתי אותך כמו אח שלי! אני יודע שהיינו חברים טובים אבל לא הכי טובים, אבל אני רוצה שתדע שבאמת תפסתי ממך אחד האנשים היותר איכותיים בסוללה..
אני אתגעגע לאיך שצחקת עלי שאני לא מצחיק ולרגעים הקשים שעברנו ביחד.. השמירות, המסעות, הקורס נהיגה המחורבן ששנינו שנאנו כל כך! אין אין! שהוגיעו לנו שלא שרדת כאילו הרגשתי סכין בבטן… לא ידעתי מה לעשות… אני ורון האחרונים שראינו אותך לפני התאונה…
היית לידנו, 15 דקות לפני! דיברנו עם תומר על כדורגל ועל חברה שלך אביב..
בכלל, כל החברים שלך למדו לאהוב אותה רק בגלל איך שאתה אהבת אותה.
גם אני שיש לי חברה הבנתי אותך…
שתדע שכל הצוות אוהב ומתגעגע אליך כל כך!
אני גאה שהיה לי חבר כמוך באמת שאני גאה, תמיד עזרת לכולם, תמיד היית יותר בוגר מכולם, מגשר ומחבר..
להורים, למשפחה ולאביב החברה המקסימה!
שתדעו כולכם שאנחנו תומכים ומחזקים אתכם תמיד, וכמו שדור היה לכולנו אח וחבר אנחנו כאן תמיד בשבילכם ותמיד נזכור ונדבר ובחיים לא נשכח.
אומרים שהמוות הוא עוד משעול בחיים. דור תמיד איתנו בלב והוא עדיין חבר של הצוות שלנו שילווה כל אחד ואחד מאיתנו לעולמי עלמים.
אוהב ומתגעגע, וקנין.
————————————————————————————————-
לג’אן
אתה לא מבין כמה לא נקלט מה שקרה. אני רגיל כל יום לקום בבוקר ולראות את החיוך שלך, גם כשהכי קשה תמיד היית חזק ולא התלוננת, היית חבר נאמן ואכפתי.
אני זוכר שבהתחלה כשחילקו אותנו לצוותים היה את כל היצורים האלה ואתה היחיד שהסתכלתי עליו ואמרתי לעצמי מזל שיש פה מישהו נורמלי, תמיד בחדר בלילה לא היינו הולכים לישון היינו עושים צחוקים ובאלגן עד מאוחר בכוונה מעצבנים את המפקד וכך זה המשיך במהלך כל המסלול אפילו כשהעבירו אותך לצוות 3 אני זוכר בשבוע ההכשרה לפני הקורס שישבנו באוהל אני אתה ודורון ישבנו ועשינו צחוקים ושרנו שירים מפגרים ומצחיקים. בכל מקרה דור אני רוצה להגיד לך שאני בחיים לא אשכח אותך אתה חבר ואח ותמיד תהיה חסר אוהב אותך אחי.
אילון רוטמן
————————————————————————————————-
לג’אן….
קשה לרשום לך ולפנות אליך כשבעצם אתה כבר לא פה איתנו… תשמע בן אדם באמת שמשהו חסר פה פתאום איזה ג’אן כזה שמסתובב לו הסוללה צוהל מקפץ פשוט שמח כל היום זוכר להגיד לי בוקר טוב, צהריים טובים, ערב טוב באופן קבוע ואני אומר לך ג’אן תוריד תחיוך, איך אתה יכול לחיים כל כך הרבה באמת לא הייתה שנייה שהחיוך ירד לך מהפנים ואתה כמובן למה לא לחייך? “החיים כל כך טובים”
להגיד לך את האמת אני לא מאמין אחרי הכל שאתה כבר לא פה איתנו אבל הזמן יעשה את שלו… הורים יקרים תהיו חזקים אתה בלב של כולנו…
מפקד, חבר מאיו
————————————————————————————————-
לדור ג’אן
אין לי איך לתאר כיצד הפכת מחייל שקט ומופנם לחייל פעור שמסתחבק עם מפקדים כל הזמן ושרק רוצים לתפוס אותך ולראות אותך נותן לנו את החיוך המיוחד שלך.
בתחילת הטירונות היית במפלגה שלי ואני זוכר שבהתחלה לא שמתי לב אליך כל כך. כשבא החילוק לצוות המפי”ק והקשרים אז אמרו לי שלוקחים לי אותך לשמה. הייתי מוכן לוותר…
אולי רק בגלל של הכרתי אותך מספיק ואת החיוך המיוחד ששייך רק לך…
באימון מתקדם כששמרנו באוגמ”ר 80 בליל הסדר על גבול מצרים, אתה היית הזוג שלי לשמירות, זה שאני מספר לו את כל הסודות שיש לנו בתור מפקדים ומאיים עליך שישמור את זה בסודי סודות. כבר אז אמרתי לך על קרוס מפקדים ואמרת לי שאתה מתלבט. אני זוכר שכעסתי ואמרתי לך שאתה עצלן ואתה בתגובה אמרת שתחשוב על זה. ואיכשהו מאד לא הפסקתי לרדוף אחריך בגלל מעשי שטות שעשית. ללא ספק מאז הכרתי מישהו אחר ממה שהכרתי בטירונות. הלכת בדרך הנכונה ולפי מה שהלב שלך אומר. גם כשהיה לך קשה לא התלוננת והמשכת ולא ויתרת על כלום. אני מאחל לכל אדם לקבל שמחת חיים כמו שלך.
אני ללא ספק לא אשכח לעולם את הפרצוף והחיוך של בחור מיוחד כמוך ואקח אותו איתי לכל מקום שאלך…
למשפחה היקרה
לא יצא לנו להכיר כ”כ במהלך המסלול. הייתי המפל”ג של ג’אן רק 4 שבועות. מבחינתי עכשיו אני אהיה המפל”ג של דור כל החיים. כי לכל מקום שאלך מה שיישאר לי ממנו ומהמקרה שקרה- רק לקחים. אני לא יכול לתת לכם כלום שיספק אתכם ולא להחזיר את הגלגל אחורה, אבל אני יכול להיות המפל”ג של ג’אן לכל החיים ולכל מקום שאלך אני אדאג בעזרת השם שדברים כאלה לא ייקרו וכל פעם שבטעות לא אשים לה אני מקווה שיקפוץ לי הפרצוף של דור שיזכיר לי מה איבדתי ומה הדרך הנכונה שבה אני צריך ללכת. זאת ההבטחה שלי אליכם. מבחינתכם זהו קמצוץ אבל בשבילי זה עולם שלם.
יהונתן עובדיה
מפל”ג 1
סוללה הרקולס מנמר
————————————————————————————————-
דור
בזמן המועט יחסית שיצא לי לדבר איתך הכרתי בן אדם חייכן, סקרן ובוגר. זה לא נתפס שלפני חודשיים כשהייתי קופץ לבקר אתכם בשטח היית דואג לי לאכול ולמים.לפני חודש אתה וחבריך הקישרים עזרתם לי לפרק ולהרכיב את הקשר של הסופה. לפני שלושה שבועות באת ושאלת אותי כל מיני שאלות של סקרנות כמו:”איך הגעתי לתפקידי? האם חברי המפי”ק ישמשו כחמליסטים בקן? ועוד כמה שאלות של חבר’ה שלא מזמן התגייסו. דווקא נהניתי לשחק איתכם במשחק השאלות והתשובות הזה. אך דבר אחד אני לאאשכח לעולם וזה ששאלתי אותך איך מבטאים את שם המשפחה שלך במדיוק על מנת שבפעמים הבאות אקרא לך לא אמשיך להתחבט עם עצמי איך בדיוק מבטאים אותו. ואתה ענית לי ג’אן. מאותו רגע לא שכחתי והייתי קורא לך סתם בשביל לנסות ואתה היית מחייך(כרגיל) ומנצל את ההזדמנות כדי לשאול, ולהחכים וללמוד. אני בטוח שלא תישכח לעולם. היה לי הכבוד להכיר אותך ולשרת איתך.
נהג הסוללה,
אדם אזולאי.
————————————————————————————————-
דור ג‘אן!
ביום שהגעתי אליכם לסוללה בתחילת האימון מתקדם אתה היית הפרצוף הראשון שנקלט אצלי. הסתכלת עליי בצורה שונה מכולם ישר חייכת. ואני לא הבנתי למה. חשבתי שאתה צוחק עליי. אבל לאט לאט ככל שהזמן עבר הבנתי שזה ג’אן הילד שלא מפסיק לחייך לא משנה מה המצב. אבל ישמשהו שאני לא אשכח לעולם את היום הזה שהלכת לנו אותו יום שבאתם עם הסיור למוצב שאיישנו ב116 וישבתם איתנו ואתה אמרת לי שמצידך לעשות סיורים עד סוף הקו וכמובן חייכת ואמרתי לך שתבוא ותיהיה גם מפקד ולא היססת ואמרת בכיף. החיוך שלך משם לא עזב אותי ולא יעזוב אותי בחיים מאז אני לפעמים עוצר ורואה את התמונה שלך בסיור מאחורה.
דור אני אתגעגע אלייך ולא אשכח אותך לעולם.
ולמשפחת ג’אן תהיו חזקים מבטיח לחזור ולציין את התאריך הזה ולנצור אותו לעד.
ממפקד וחבר דוראל סייג
מפק”ד לא’
סוללה “הרקולס” מנמר.
————————————————————————————————-
דור…
עכשיו כשאני מעלה זיכרונות שלך מראשי ומנסה להעלות אותם על הדף ישר אני נזכר ביום החילוק לסוללות.
אני הגעתי לסוללה הכחולה וחיכו לי שם 4 חיילים די מפוחדים ואתה הייתה מבניהם. ישר החיוך שלך תפס אותי וידעתי שהגיע אלינו חייל שיהיה לעתיד שפיץ.
מאז החילוק עברה עלינו חצי שנה ביחד של קושי, התמודדות וגם צחוקים, לפעמים כשהתפזרנו. בימים האחרונים שלך “הרבצתי” לך מלא על הפעילות שלך ועכשיו, כשמסתכלים לאחור, חבל לי שלא הספקתי לשבת איתך כמו שצריך ולדבר…ולהגיד לך שאני באמת חושב שאתה ילד מיוחד וחיובי ושבקלות יכלת לפרוח ולהגיע להישגים מרשימים בחייל ובגדוד בפרט.
אנחנו נמשיך לזכור אותך פה למטה ומי יודע.. אולי יבוא היום וניפגש בשנית.
מפקד 1ג’ דניאל פרץ.
————————————————————————————————-
לדור,
תמיד כשאני חושב עלייך עולה לי התמונה שלך מחייך, כי לא הייתה שנייה שהפסקת לחייך. תמיד אהבת “להציק” לנו בצחוק, וכולנו אהבנו אותך.
אין מילה אחת רעה להגיד עלייך, כל דבר שעשית תמיד עשית עם חברים שלך ואף פעם לא היית בודד. ברגע המקרה הייתי עם חברייך במוצב קיניטרה. כולנו היינו מתוסכלים וראיתי איך זה השפיע על חברך דורון גור. הוא היה שבור, וזה רק מראה כמה אהבו אותך בסוללה.
זה לא נתפס שהלכת ממנו כ”כ מהר, נקטפת מאיתנו בטרם עת. איך דבר כזה נורא קורה לאנשים הכי טובים?
תמיד נזכור אותך ונאהב אותך עם החיוך שכל כך מסמל אותך,
מפקד 2ב’ עומר פיראנטה.
————————————————————————————————-
ג’אנוש היקר
אני מודה באשמה, עד שהגענו לצוות ביחד, לא באמת הכרתי אותך. לא ידעתי מי זה הבחור עם החיוך הממזרי והבלתי נשכח הזה מצוות 1א’. איך שהגענו לצוות, הסתכלתי מסביבי ולא באמת הבנתי לאן הגעתי. ראיתי אותך, ואמרתי לעצמי: “נראה שהוא הבן אדם הנורמלי היחידי בצוות”. התחלקנו לחדרים, ישנת מיטה לידי, וזה פשוט לא יאמן כמה שאני צדקתי. אתה האדם הראשון שאליו התחברתי בצוות. אדם אדיב, סמכותי, חברי וכל מה שאפשר לבקש מחבר לצוות.
לעולם לא אשכח את הבדיחות בחדר בשעת הט”ש, את השיחות בנוהל שבת, את ההקפצה המפורסמת ב-2 בלילה שהיינו צריכים לזחול עם מסכת אב”ך וכמה שצחקנו על כך.
אני פשוט לא מצליח לעכל את זה שאתה לא איתנו יותר. אתה אובדן כל כך גדול לצוות, לסוללה ולצה”ל כולו. היית יכול להיות מפקד וקצין בחסד. אתה מסוג האנשים שלעולם לא שוכחים.
ואתם, ההורים, אני כל כך מבין לאובדנכם הקשה מנשוא. ושלנו הבשורה הייתה כה קשה שעד עכשיו אנחנו לא מצליחים לעכל את מה שקרה ומתגעגעים אליו כל כך.
תמיד נזכור אותך!
ממני טורן ראובן.
————————————————————————————————-
דורקה
החיוך, ההומור, האנרגיות המטורפות והרעות והתמיכה שהיית מפזר בצוות כמו מטורף.
עוד יום עובר, עובר שבוע והבשורה לא נקלטת, אחרי 7 חודשים כמעט שהיינו כמו אחים ומשפחה, אוכלים ביחד, ישנים ביחד, וכל היום ביחד, כן לפעמים קצת נמאס וקצת קשה אבל כשהיית מגיע האווירה הייתה משתנה, הרוח הכיפית שהייתה מגיעה איתך הייתה פשוט גורמת לכולם לחייך.
בקורס הקשר שהיינו בו ביחד הייתה הזדמנות נהדרת להכיר אותך יותר לעומק ולהכיר צדדים ופרטים עלייך שלא ידענו, החברה, ההצטיינות בלימודים ועוד כמה דברים.
דור אתה פשוט לא מבין כמה בכל יום שעובר אתה נהייה לנו יותר חסר, מחכים שתיכנס לחדר תזרוק איזו הערה, תגרום לכולם לחייך או שתזרוק איזה משהו לסמלים שתגרור אחריה הקפצות ב2 ,4 ,6 ואולי גם 9 בלילה.
דור ג’אן המסעות, הבר-אורים, הבוחני מסלול ואתגרי הטירונות השונים גרמו לי ולכל הסוללה להבין כמה אתה כח מניע בסוללה הזאת, הכוחות שהעברת לאנשים גם כשלך היה קשה היו מטורפים. באימון המתקדם היינו עובדים בתיאום ובכל משימה היית מצליח לעמוד בזמן ובצורה הטובה ביותר.
היינו אמורים לצאת לקורס מפקדים ביחד, לעוד 4 חודשים ביחד, באמת שלא יכולתי לבקש שותף טוב יותר ממך.
דור
בקיצור אני מתגעגע אליך ברמות שאתה לא מבין בכלל.
אוהב, מתגעגע וזוכר תמיד!
בר עטר
————————————————————————————————-
דור ג’אן
אחי, עבר קצת יותר משבוע ובשבילי כל יום בלי החיוך שלך על הבוקר הוא כמו נצח. תחשוב איזה ליגה אם היינו מפקדים באותה סוללה, אני ואתה… כרגיל הייתי משתבז מאיזה בלע”מ מסריח ואתה, בלי מילים ועם אנרגיה גדולה היית מראה לי שלא יעזור להתבאס ושהכול עובר. שיש דברים יותר חשובים לפעמים מכאן ועכשיו ושצריך לחשוב קדימה. אתה כבר לא כאן, אבל אני מבטיח שהזיכרון שלך יחיה כל עוד אני חי.
אוהב אותך מאוד, שושני.
————————————————————————————————-
לדור
אני עדיין לא מעכל את האסון שנפל עלינו, אני זוכר שכשהודיעו לנו מה קרה רעדתי ולא יכולתי לזוז. אני זוכר שהייתה בצוות שלי בהתחלה וישר התחברנו כי אתה חבר טוב.
במסע סמל כשהיה לי קשה והייתי בסוף . אתה באת עד אליי ודחפת אותי עד לסמל. אני זוכר שאמרת לי “עידו, יש מצב שאנחנו בסוף?”.
דור, אתה בחור מדהים וחבר טוב שתמיד עזר כשהיה קשה ותמיד עודדת אותנו כשהיינו שבוזים. אני יודע שאני לעולם לא אשכח אותך כי אותך דור, פשוט אי אפשר לשכוח.
עידו מדן
————————————————————————————————
דור ג’אן היקר,
הרבה יותר קשה פה בלעדייך, אתה חסר, החיוך והצחוק חסרים, אין יום שלא חושבים עלייך, לא מדברים עלייך ומזכירים אותך.
חסרים הצחוקים שלך שאתה מתגרה בסמלים אפילו הם לא יכלו לכעוס עלייך באמת, כי באמת כולם פה אהבו אותך.
לעולם לא נשכח אותך, תמיד נאהב אותך אח יקר של כולנו.
אתה תהיי איתנו לאורך כל השירות גם כשאתה איננו.
אוהב, זוכר, ולא שוכח לעולם,
תומר וייס.
————————————————————————————————-
דור,
אין מה לעשות, בגלל התפקיד שלי לא יצא לי להתחבר ליותר מדי חיילים. לא יצא לי להכיר את רובכם ולא הייתי איתכם בשעות הקשות. אתה בין הבודדים שאיתו זה היה שונה.
זה התחיל בטירונות שכמה חיילים באו לעבוד איתי בכספייה ורק אחד מהם חייך וצחק לא משנה כמה הזמנים היו קצרים, מאז אני זכרתי אותך.
אני גם זוכר שבטירונות עשינו ביקורי בית לכל החיילים ואני באתי אלייך הביתה, שם פגשתי את אבא שלך ויצא לי לראות איפה אתה גר.
אם שואלים אותי מה הדבר שאני הכי אזכור ממך זה יהיה האימון גדוד. אני הייתי עם 10 חימושניקים- לא ידעתי איך אני הולך לעבור את זה עד שאמרו לי בדקה האחרונה שגם אתה תבוא איתי. באותו רגע ידעתי שיש לי על מי לסמוך ומישהו שאני יכול להעביר איתו בכיף יומיים אימון- אימון שאני כנראה לעולם לא אשכח..
דור, אתה חסר פה לכולם, השארת חלל ענק בסוללה וסוללה הרקולס תמיד תזכור אותך!
מתגעגע, ניב הורנשטיין.
————————————————————————————————-
לאחי ג’אן
לדור היקר מאוד כואב לי שאני לא יכול להגיד לך את מה שיש לי על הלב בפנים כי באמת אתה הייתה אחד האנשים שיותר אהבתי בסוללה והחיסרון שלך כל כך מורגש וכואב.
אני זוכר את השטויות שהייתה אומר לכל הסגל ומצד אחד זה משמח הזיכרון שלך אבל מצד שני ממש כואב אחי.
אני זוכר עוד יום קודם לפני ההתהפכות שראינו ביחד טלויזיה, צחקנו הרבה בגלל הבנות הסתומות ביפה והחנון, ואחרי זה לפני השינה נתת לי בנצי אחרי שאמרתי משהו אסור לסמל 2.
באותו זמן של האירוע הייתי בש.ג. ושמעתי בקשר את כל הדיווחים בכאב עד לרגע שאני לא אשכח שבו יאן הודיעה לכולם על מותך.
דור הייתה חבר יקר, אחד האנשים היותר משפיעים בסוללה, אחד שאין משהו רע להגיד עליו, בקיצור הייתה גבר חבר ולעולם לא נשכח אותך…
-אורי ווהתל.
————————————————————————————————-
לדור
זה קצת הזוי לרשום לך מכתב. לא משנה כמה אני שנסה לחשוב על מה שקרה, ויוצא לי המון, אני לא מצליח לקלוט באמת ולהאמין. בחיים לא הרגשתי כאב עמוק וקשה כל כך.
כל הזמן אני חושב על כמה שזה לא היה אמור לקרות וחושב על איך היה אפשר למנוע את זה.
זו מחשבה מטמטמת שאין לה תשובה חד משמעית.
האמת, אני ואתה לא היינו החברים הכי טובים ואני בטוח שלא הכי אהבת אותי מסיבותיך האישיות. זה ממש לא משנה. הכרתי אותך כ-6 חודשים וזה מדהים עד כמה אתה יכול להכיר אדם ולדעת בדיוק את התגובות שלו לכל דבר וכל מיני סיטואציות אופייניות.
דור אתה באמת אדם נפלא! (קשה לי להגיד הייתה ולהתייחס אליך בלשון עבר).
אני מנסה לחשוב על מה עבר עליך ומה עובר עכשיו. מה זאת אומרת עכשיו? אני מאמין שאתה יושב שם למעלה בגן עדן מחייך את החיוך הענק שלך שלא יוצא לי מהראש וממשיך חיים אחרים. אדם כמוך לא יכול לשבת בחוסר מעש.
היה לי זכות להכיר אותך וכמוני מרגישים גם הרבה אחרים, הרבה מאוד אחרים שלא בהכרח כתבו בספרון הזה.
אני לעולם לא אשכח אותך!
-רועי יעקובי.
————————————————————————————————-
לג’אן (אתה ג’אן לא דור
כולם כותבים לך דברי פרידה, על כמה שהם אהבו אותך וכמה שהייתה מצחיק ואיך הייתה חלק בלתי נפרד מהחיים שלנו, אבל זה לא הגיוני, איך אפשר לכתוב לך דברי פרידה?
אתה אף פעם לא באמת עזבת אותנו, מהיום הראשון אחרי שקרתה התאונה אנחנו לא מאמינים איך איבדנו אח, אתה לצערנו לא ישן יותר במיטה שלך ולא אומר את הדברים הפעורים שלך למפקדים אבל אתה עדיין איתנו בלב ובמוח, תמיד נאהב אותך ונזכור אותך.
שכהני סיפר לי על מה שקרה אני לא האמנתי, אף פעם לא תיארתי לעצמי שאני אאבד חבר בכזה גיל, לצערי אנחנו כולנו עדיין מאוד צעירים ואתה תלווה את כולנו לכל החיים מעכשיו.
אז ג’אן, אני מצטערת שאני לא כותב דברי פרידה אבל אני לא נפרד ממך, כולנו הבטחנו שתמיד נזכור אותך ונמצא איך להנציח אותך, אתה יודע שכולנו מאוד אהבנו אותך ותמיד תחסר לנו….
-תומר מלאך
————————————————————————————————-
לדור
דור, אחי, חברי, אני רוצה שתדע שאני מתגעגע אליך מאוד. עוד לא עבר יום מבלי שנזכרתי בך ושאתה כבר לא איתנו ודמעות חנקו את גרוני.
אני מתגעגע לזה שתמיד הייתה בא אלי עם איזו תכנית לשגע את המפחדים, היינו מסתכלים אחד על השני מנסים לחשוב אם באמת יש לנו אומץ לעשות את זה ואז תמיד הייתה דופק את החיוך של “ואללה בו נעשה את זה”.
אני רוצה שתדע שאני בחיים לא אשכח אותך, אף אחד לא ישכח כי פשוט אי אפשר- פרצופך המחייך ואישיותך חקוקה לעד בליבנו ותמיד ניקח אותה איתנו לכל מקום.
אוהב אותך תמיד אחי!
-ירדן גבסו
————————————————————————————————-
דור אחי היקר!
דור אנחנו יושבים כל הסוללה ובאמת לא מאמינים איפה ואיך הלכתה לנו ככה.
בן אדם זהב, אמיתי, מצחיק, והכי חשוב- לעולם לא מפסיק לצחוק.
אני תמיד נזכר איך הסמלים שלנו היו צועקים עליך “ג’אן תעיף ת’חיוך, תעיף אותו” ואתה ממשיך לחייך להם בפנים, אני לא אשכח את זה לעולם.
אתה לא סתם אחד מהסוללה, אתה גבר, אתה חבר.
כמה ימים לפני מה שקרה ישנתי בחדר במוצק, ישנתי שם לבד, ותמיד אנשים מהסוללה נכנסים לחדר ומדליקים את האור, זה תמיד מאיר וגם העיר אותי, הרתיח אותי, פתאום מישהו נכנס, שם לב שאני ישן, אני כמובן מתכונן לפלאש לפנים מהאור, פתאום, לא, האור לא נדלק, אני שומע מישהו אומר לעצמו “טוב, לא משנה”, ויוצא מהחדר, הייתי חייב לדעת מי זה, מי הבן אדם המדהים הזה שויתר על הרצון שלו להוציא משהו מהתיק בשביל לא להעיר אותי – זה היה דור, כל כך הערכתי אותו.
דור אני אוהב אותך המון, אתה תמיד תהיה בלב שלי.
-עידן שאסא.
————————————————————————————————-
לדור היקר!
קשה לי לחשוב עליך ולכתוב עליך במחשבה שאתה לא יושב באוהל לידי או בחדר השני ולדעת שאתה כבר לא תצא איתנו בסוללה.
דור אתה הייתה חבר של כולם, הצחקת את כולם, הייתה טוב ונחמד לכולם וכולם אהבו אותך!!
הייתה הקשר האהוב של הצוות שלנו ולך תמיד היינו קוראים ואתה היחיד שהיה באמת מסדר את הבעיות.
ברגע ששמענו על התאונה והבנו שאתה בתוך הרכב כולם רק התפללו לשלומך והבשורה הייתה קשה מאוד ועד היום קשה לי לחשוב עלייך שאתה לא איתנו פה!
דור אני אזכור אותך תמיד ומקווה שאתה נמצא במקום טוב יותר.
אוהב אותך תמיד
-גל גיאקודו
————————————————————————————————-
דור, זה היה כל כך קשה לקבל את מה שקרה לך.
כולנו היינו בשוק טוטאלי. זה קשה מאד בהתחלה להתחיל להתנהל כרגיל. למרות שציפו מאיתנו לכך, לא הרגשנו שכך צריך להיות, אך בכל המשכנו.
לעולם לא נשכח אותך, אח יקר, הצחוקים, הבדיחות, השירים המצחיקים שהיית ממציא , כל הדברים, התכונות הללו שילבו אדם מדהים. מיוחד שבאמת כמו שהחברים שלו, המשפחה שלו, וכל מכריו העידו עליו.
המכה קשה, תמיד תדע שאנו ממשיכים הלאה אך עם הרע, מכה קשה שתמיד תשאיר צלקת שנזכר בגך.
אוהב אותך מאד אח יקר ותדע שאנו אוהבים אותך פה מאד למטה ושאתה תמיד איתנו.
מיכאל ביסטריצקי J
————————————————————————————————-
דור ג’אן!
תשמע,באמת שאתה חסר. זה עדיין נראה הזוי כל העניין הזה שאתה לא פה.
כמה שעות לפני שזה קרה,דיברנו וצחקנו על זה שאתה ורועי שרפתם את הצמיג של המטשטשת. זה החיוך האחרון שראיתי ממך זה הדבר הכי בולט שהיה לך. איזה חיוך נדיר, פשוט חיוך שלא רואים כל יום. היה כייף לראות אותך מחייך. ותמיד חייכת! לא יודע איך תמיד היית מסוגל להישאר שמח- נראה לי זה למה הסמלים היו מתעצבנים מהחיוך שלך כי כולם רוצים תמיד להיות שמחים כמוך. זה פשוט לא הוגן מה שקרה נמאס כבר לשאול למה, נמאס שכבר אין תשובה.
למשפחה של דור- תהיו חזקים ,למרות שזה קשה ,גידלתם וטיפחתם אוצר,חבר,חייל מצטיין! אין מי שיכול למלא את המקום שלו ומגיע לו שנזכור אותו לכל החיים. אני מודה לכם שזכיתי לפגוש מישהו כמו הבן שלכם אזכור אותך לעולם.
גל שמש 2.
————————————————————————————————-
דור היקר!
היית אחד מהאנשים האהובים עליי בסוללה.
תמיד עם חיוך שטותי על הפנים
אנחנו מתגעגעים אליך מאוד וכל הזמן מנסים להבין למה ואיך זה שאתה לא איתנו. תחסר לי תמיד ואני מבטיח לך שאת היום בו איבדנו אותך לא אשכח לעולם.
אני מנסה כמה שפחות לחשוב על העצב שבמותך אלא על השמחה הרבה שהיית בחייך. אוהב, פרוינדליך.
למשפחת ג’אן, תהיו חזקים, מבינים איזה אוצר יקר איבדתם.
————————————————————————————————-
דור ג’אן היקר!
אחרי שאני כותב את שלושת המילים האלו המילים הבאות שעולים לי בראש זה “אוס!” ומיד אחר כך על כמה “אוסים” כאלה היית ממציא, כמה זה יהיה חסר!!!!
אם יש משהו שאני אזכור ממך הכי הרבה זה החיוך המטורף הזה.
בעצם חיוך שביטא הכל- כמה טוב לך, כמה רע לך, (למרות שזה בקושי היה), אם קשה אם מצחיק- תמיד החיוך מלווה אותך לכל מקום.
קשה לי בכלל לתפוס את מה שקרה, הגעגוע לא מספיק, אחרי כל משהו שקורה אני מחכה לתגובה שלך, להצדקות שלך לסמלים, לריגשי שהיית עושה לדורון.
אין לי מילים לבא את הקושי,החוסר- אבל חשוב שתדע שעם החור שנשאר אצלי בלב, מילאת לי חלקים אחרים שיישארו מלאים לתמיד- אם זה זיכרונות, ועד דברים ששינו אצלי את המחשבה.
אז תשמור עלינו מלמעלה ואנחנו נשמור על המשפחה שלך פה, ותזכור שהסגל המושלם שלו חיכינו תמיד יהיה אצלי בלב.
הרבה יותר ממתגעגע, ואתה הרבה יותר מחסר לי.
הדר כהני
————————————————————————————————-
דור אח יקר!
אני התחלתי את המסלול שלי בצבא בMLRS וכך גם אתה.
למרות שלא הכרתי אותך כבר בהתחלה שמתי לב שאתה בחור שיש לו לב טוב. לא יצא לי לדבר איתך הרבה מכיוון שגם אתה וגם אני היינו שנינו שקטים, אבל כאשר עברנו ביחד ל405 הפכתה להיות לי כאח. ומאז אני זוכר את כל הצחוקים שנהגתה לעשות כמו למשל לדבר בפעירות לסמלים, כולם צחקו מהשטויות האלה.
היו אני פשוט לא יכול להתרגל לזה שני כבר לא רואה אותך ביום יום כמו שאני רואה את כל שאר החברה. כל פעם צצה לי איזה מחשבה על איך שהיינו במסלול ואיך שבהתחלה הייתה בצוות שלי בצוות ו-א וכשעברת למפיק גם אז כבר היית חסר לי בצוות. קשה לי נורא לבלוע את הכאב אבל אני מקווה שאתה מבין שהכאב הוא כמו לאבד אח.
אוהב ומתגעגע אליך אח יקר!!
סימון.
————————————————————————————————-
דור אח יקר
התגייסנו ביחד לגדוד נמר ושירתנו ביחד 6 חודשים.
ברגע שהכרתי אותך התחברנו ובאמת אהבתי להיות לצדך בזמנים החופשיים
שלנו.
רציתי להגיד לך שכולם אהבו אותך בחוללה היית חבר של כולם, הצחקת את
כולם והיית לכוכב !
ברגע שסיפרנו לנו על תוצאות התאונה כולם התפרקו בבכי והיו בהלם.
היה יום שישי קשה שפירק את כולם וההשפעה של היום השישי הזה נמצאת
בכל אחד ואחד בכל זמן.
סוף מסלול זה רגע שכולם שמחים בו שמצטערים שהחברים נפרדים וכל אחד
למקומי שלו! זה יהיה בהחלט סוף מסלול עצוב וקשה!
דור אתה תהיה תמיד חלק מאיתנו ולעולם לא נשכח אותך, היית חבר טוב
אהוב ומצחיק.
לא נשכח אותך לעולם
גל גיאקוך 405
————————————————————————————————-
ג’אן היקר
אח, חבר, אדם מיוחד, היית אישיות ודמות להערצה בסוללה.
תמיד נתת רעיונות וכוח לאחרים שהיו צריכים זאת, מבלי להראות שחצנות או עליונות.
תרומתך בתור קשר בסוללה הייתה עצומה כאשר נתקלנו בבעיות והפתרונות שהצעת תמיד היו עם הומור וכיף.
לכם, משפחת ג’אן: אנחנו
אוהבים אתכם ותמיד נהיה אתכם בכל מצב,
תמיד תזכרו שש משפחה שלמה שדואגת לכם וחושבת עליכם.
ערד שיבס
וכל סוללת הרקולס מנמר
נוב 11
————————————————————————————————
לדור,
אני זוכר בבוקר שקמת מיטה לידי וקראת לרועי לבוא לתדריך לפני הסיור. ההודעה על מה שקרה , קיבלתי כשהגעתי כבר הביתה, והיא תפסה אותי בהלם ובעצב.
דור, אתה חסר לי מאוד ומתגעגע כבר לחיוך שלך שיופיע גם ברגעים שכולם היו שבוזים.
אזכור אותך תמיד,
עמית שלו