ג’אני
מה אני יכול להגיד, הלכת לנו בלי שום אזהרה או סימן משמים, אנחנו מתגעגעים אליך ולא מפסיקים לחשוב עלייך.
נזכר בחוויות והאירועים הרבים איתך למרות שרק בכיתה ז’ הכרנו אותך לראשונה.
מהדקות המעצבנות שלי ושל גושה, הנסיעות לאילת וקוס, היציאות שלנו בחופשים וכל השנה ללא הפסקה.
אי אפשר לתאר את הגעגועים והאהבה שלנו כלפיך, היית ותמיד תישאר הגבר של החבורה.
דמות מרכזית שתיזכר רק לטובה, האופי והביישנות שלך סימלו את הגבריות שלך, הגבר שבגברים.
נחרטת בלבנו לכל החיים, הרגשת עצב גדולה כאילו איבדנו אחד מהאחים שלנו.
פשוט לא נתפס איך אנחנו באים אל הבית שלך ואתה לא נמצא בו וזה רק מסמל את הדמות המרכזית שאיבדנו מאותה תאונה אומללה.
אנחנו בוכים עליך יום וליל, לא נרדמים בלילה.
נכנסים לפייסבוק ולא מאמינים לכל הפרסומים עלייך שאתה כבר לא לצידנו יותר.
מרגיש כאילו ההורים שלך הפכו להורים השניים שלי ורק כי עכשיו גיליתי אותם.
אם רק היינו יכולים להחזיר את הזמן אחורה ומונעים את הכאב והאבידה הגדולים האלה.
אני נזכר איך שקיבלתי את אותה שיחה הראשונה לגבי מה שקרה, קפאתי במקום לכמה דקות במטרה להבין את הגודל העצום של האירוע שעצר לי את החיים למשך דקות והעניק לי את המשמעות לחיים, את הערך הגדול שלהם שהגורל גזל אותם ממך בגיל כל כך צעיר שמנעו ממך להינות מהמשך החיים האלה.
אני מצטער אם אני לא כזה כותב גדול אבל אם רק היית יכול להבין את האהבה הגדולה שלנו כלפייך ואת החסרון העצום שלך שאתה לא כאן לצידנו יותר, היינו יכולים להרגיש טיפה יותר טוב.
אנחנו מקווים שאתה שומר עלינו שם בשמים כי אנחנו אוהבים אותך מאוד אחי. השארת אחריך חברה מדהימה ומשפחה אוהבת ונשמור עליהם בשבליך.
נזכור אותך תמיד ג’אני,
תמיד הלוואישהיית כאן,
אוהב ומתגעגע
עומר
————————————————————————————————-
ג’אני- מלך שלי ♥
זה לא נתפס שכזה דבר קרה לנו, אני לא מאמינה שאני כותבת ואתה לא באמת תקרא את זה.
היו שנים שהיינו קרובים יותר והיו שנים שפחות, אבל תמיד היינו בחברה אחד של השנייה. כששמעתי על מה שקרה, הייתי רחוב מקביל מהבית שלך, ישר בלי לחשוב, מלאה צמרמורות בכל הגוף, הלכתי לפה, לבית שלך, בלי לחשוב פעמיים.
יש כמה רגעים שצרורים בזכרוני, חרוטים שם עמוק עמוק שאני לעולם לא אשכח!
את היום הזה שתחלנו לקרוא אחת לשני “מלך ומלכה”, שהיינו בבית שלי, ואילתרתי כתרים מהצמידים שגנבת לי.
תמיד אומרים על בן אדם לאחר שהוא נפטר את כל הדברים הטובים ורק את הדברים הטובים, אבל עלייך זה שונה, אומרים את כל הטוב בגלל שבאמת היית כזה!
אי אפשר להגיד עלייך דברים רעים, אני לא חושבת שיש בן אדם שלא אהב ועדיין אוהב אותך!
אני תמיד אזכור אותך!! ואת כל השטויות שהיינו עושים ביחד!
כולם אוהבים אותך ומתגעגעים אלייך, אתה לא מבין כמה אנשים באו לכבד אותך בהלוויה שלך!
זה פשוט בלתי נתפס לדבר עלייך בעבר.
ביום שני הייתה לנו בגרות, נכנסתי לבניין הראשי בכדי לבדוק באיזה כיתה אני, כמו שגם אתה היית עושה, וליד הלוח של הכיתות, היה שולחן שלך לכבודך, עם נר שאומנם היה כבוי והדלקתי אותו, עם פרחים, תמונות, כתבות, ופשוט התחלתי לבכות, לא האמנתי, רק אז נפל לי האסימון האמיתי שבאמת לא תהיה כאן יותר.
זה היה ממש ממש עצוב לראות אותך שם למטה ולעמוד שם מעלייך, לא האמנתי שאתה שם מתחת לאדמה. זה פשוט לא הגיוני שזה קורה לנו.
ניסינו להיות כולם ביחד, כדי שאף אחד לא יהיה באמת לבד ברגעים האלו.
נפגשנו אצלי בבית כולם, ופשוט נזכרנו , העלנו את כל החוויות הטובות והרעות (הן ממש מעטות) שהיו לנו איתך!!
אף פעם לא אפסיק לספר כמה מדהים אתה שכולם ידעו מי היית!
אנחנו מתגעגעים ותמיד נזכור אותך
לא ניתן לשם שלך ללכת סתם,
תמיד נזכיר ונזכור אותך.
אוהבת אותך עד אין סוף
מלך שלי.
אפק גלזר
מלכתך. ♥
————————————————————————————————-
דור,
כמה זעזוע גרם לנו המקרה הזה. כמה כאב אנחנו חווים עכשיו בבית שלך. אנחנו משתפים את כאבינו עם הוריך והם משתפים את כאבם איתנו.
בזמן האחרון לא דיברנו כל כך הרבה, מאז הגיוס בעצם… וכמה חרטה אני חווה עכשיו שלא שיתפנו אחד את השני במה שקורה בחיינו.
תקופת הקיץ הייתה תקופה מדהימה, היינו מתראים כל הזמן, כל החבורה והרגשנו כל כך חופשיים ומאושרים. אני זוכרת שאנחנו דיברנו איזו שיחה בסוף הקיץ, שלא ידעת אם לשחות את הגיוס שלך, ואם שווה להתגייס לתותחנים. היית ממש מבולבל בתקופה הזו אבל בסוף הגעת להחלטה להתגייס בנובמבר ולהיות לוחם.
אני זוכרת את הטיול שלנו לחוף דור. הטיול הזה פשוט בלי נשכח, בזכרוני ובזיכרון כולם. כל כך נהננו שם עם כל ההרפתקאות הנעימות והלא נעימות שעברנו – אבל כולן היו הרפתקאות שלא נשכח.
אתה באמת היית יחיד במינו דור. באמת שאני עוד לא מכירה אנשים כמוך, כאלו טובים- שהטוב פשוט יוצא מהם מבלי שירגישו, כאלו נכונים ואמיתיים. יש סיבה לכך שכל כך הרבה אוהבים אותך, וכ”כ הרבה אנשים הגיעו להלוויה שלך.
אני זוכרת את התקופה שהיינו מדברים המון! זה היה כשאני הייתי בתחילת י”א ואתה בתחילת י”ב, כל התקופה שהיינו יושבים בגיסין- ולפעמים היה כ”כ משעמם ועדיין היינו הולכים לשבת שם כדי להיות כולנו ביחד.
כל אלו הם זיכרונות של הילדות שלי- עכשיו כשאני מסיימת י”ב ועוד מעט מתגייסת אני אזכור אותך כזיכרון הילדות שלי.
זיכרון מקסים וטהור.
אתה פשוט בלתי נשכח. ואני לא אשכח אותך לעולם.
אוהבת אותך מאוד,
פשוט לא נקלט שאני כותבת לך מכתב פרידה.
אני לא אפסיק לספר על כמה שהיית מדהים- שכולם ידעו מי זה דור,
דור ג’אן המדהים.
שלך, קרני.
————————————————————————————————-
דור חמוד,
תמיד ידעתי שפגשתי תלמיד איכותי. בתחילה לא היה ברור. לא ניתן היה ללמוד
איכויות, כי צניעותך לא הסגירה. עם חלוף שבועיים לימודים, הבנתי שפגשתי בתלמיד
מיוחד, צנוע, ידען, מנהיג שאת כל המשימות תמיד מבצע על הצד הטוב ביותר.
זכיתי להיות המורה שלך לאזרחות בכיתה יא’. ואכן זכות אמיתית. לא מובן מאליו
לפגוש תלמיד, מנשוא משאלותיו של כל מורה:מבריק, ידען, בר – שיח והכול בצנעה.
בעיני היית ותהיה סמל לתלמידאות. והחשוב ביותר, היותך אדם, עוזר, תומך, גם
בתחום החברתי.
עצוב לי היה פעמיים: פעם כשנפרדתי מהכתה ולא המשכתי ללמד ביב’ ופעם, פרידה
מיתית, כשנודע לי אסון מותך.
כל היקום הפסיד את תכונותיך, את הישגיך שעתידים היו להיות, את חוכמתך.
אני מקווה שהפקת אושר ותכנים מספקים בימי חייך הקצרים, שנגדעו באיבם.
עבורי זו אבידה כואבת מאוד. תישאר בליבי תמיד כתלמידי האהוב.
נוח בשלום,
אוהבת
רחל ישינובסקי תיכון ”העמית”
————————————————————————————————-
ג’אני תימנינג’ה חבר יקר ;
אני לא יכול לתאר לך איזה שוק זה היה ששגיא התקשר אליי לספר לי את הבשורה הנוראית הזאת, לדעת שאת החיוך הש שלך לא אראה יותר. כמה אתגעגע.
אחי אני לא חושב שידעת שהכמות של האנשים שבאמת אהבו אותך היא עצומה.
יש לי כל כך הרבה דברים להגיד לך אבל שום דבר לא נרשם, מין בלאק אוט כזה, אז אני פשוט אסיים באני אוהב אותך אחי, ואזכור אותך לתמיד, הזהב שבחבורה.
גיא
————————————————————————————————-
לג’אני האחד והיחיד,
כבר בכיתה י’ וגם לפני בימי הטאוטאו העליזים לא הכרתי אותך אישית – אבל ידעתי
שאני רוצה להיות חבר שלך יום אחד. לשמחתי חברים שלי הכירו אותך,דבר גרר דבר
והפכנו לקבוצה גדולה ומאושרת, שהגיעה לשיאה בימי גיסין החמים.עם הזמן למדתי
להכיר אותך, חכם, מצחיק, חכם, אדיב, חכם ופשוט אדם שכיף להיות איתו. חכם כבר
אמרתי?בי”ב למדנו ביחד פיזיקה והבנת שמצאת מישהו שזוכר כל פרט ששוקי אומר,
ואם הוא שכח, זה בטח היה רשום לו איפושהו. אז הפכנו למרכזיית מידע אחד של
השני, מה היה בשיעור? היו ש.ב? על מה המבחן? שאלות נפוצות במסנג’ר. יצא ככה
שבסוף השנה הגישו אותנו על אותם ציונים מה שגרם לי לגאווה, הצלחתי להיות
דומה במשהו לג’אני הגאון!
בגלל שיש לנו ימי הולדת סמוכים התחלנו ללמוד ביחד נהיגה אצל יאיר. כמובן שבזמן
שאני גרמתי לו לסדרת התקפי לב אתה הסבת לו הרבה נחת והוא הגיש אותך לטסט
לפניי (אפילו היית באוטו כשעשיתי טסט פנימי!). כמובן ששמרת על הטסט
בדיסקרטיות הכ”כ אופיינית לג’וקר פייס שלך, אבל ירדני המניאק הכשיל אותך על
איזה שטות. לא משנה, תמיד היית נהג יותר טוב מכולנו. הכי שמחתי בעולם
כשעברת, כי הגיע לך.
ככה זה היה בכל דבר האמת, אתה אדם שיודע לפרגן לאחרים ולך תמיד היה
קל לפרגן כי אתה היית עובד הכי קשה. אף פעם לא מוותר על השאיפות שלך.
היו אמורים להיות לך חיים מדהימים. זה היה ברור לכולנו. כבר ראיתי אותך גר
בארה”ב ובטח מגיע לשם לנשיאות או משהו כזה. אתה אדם מדהים, כל יום
זיכרון ששמעתי אנשים מדברים על אהובים שלהם שנהרגו, ואמרו כמובן כמה
הם היו מושלמים – חשבתי שמייפייפים את זה כי הם פשוט נהרגו. אצלך הכול
נכון, הכול רלוונטי.
תמיד נתגעגע…
משיר גולנגינר
————————————————————————————————
דור ז’אן, לא אשכח את היום הראשון שהתחלנו ללמוד ביחד, בכיתה ז, ומשם נהיינו לחברים טובים, מהימים שתמיד קינאתי בחוכמה שלך ושבכל מבחן רק חיפשתי את מקום הישיבה שלך, לבוא ולהעתיק את כל המבחן בשביל להצליח, עד לימים וליציאות בלילות עם כל החברים הקרובים…
הימים שלנו בטאו-טאו, בקאצה, וההערות העוקצניות והמצחיקות שלך עליי!
אזכור את הימים כשבאת אלי אחרי הבית ספר כדי לראות “שנות ה-70” 5 פעמים כל פרק, ולצחוק על קלסו שצורח בכל פעם “Burn”, ותמיד אמרת שאני מזכיר לך אותו.
יש לנו כל כך הרבה רגעים ביחד, שכואב לי שלא נוכל לחוות אותם שוב ולהרחיב.
אוהב אותך תמיד, חבר ואח יקר
רוי מזרחי…
————————————————————————————————-